השנה החליטה המחלקה, בראשותה של איה פרי, לקדם באופן מעמיק את החשיפה של הסטודנטים לנושא הבניה הירוקה ובמסגרת זו יצרנו קורס ליבה של סטודיו שמתממשק עם נושאי תוכן משלימים, בין השאר קורס עיוני של בניה ירוקה, כלי תכנן דיגיטליים, עיצוב פנים. אני מנחה בסטודיו ומרצה בקורס העיוני.
תכני הקורס לבנייה ירוקה
בסטודיו האקדמי אני מלווה תהליכי תכנון ברוח התקן הישראלי (ת"י 5281)
תהליכי התכנון מתחילים תמיד בניתוח מעמיק של האתר כמקום בתוך מערכת עירונית וקהילתית.
הפיתוח הרעיוני המושגי צומח מתוך חשיבה על מחזור החיים של הבניין, חומרי גלם ממקור ממוחזר, מתחדש ומקומי, צורת בניה יעילה ולא מזהמת, שימוש רב תכליתי וניתן לשינוי, בנין שהוא בר תפעול ותחזוקה, בנין חסכוני ויצרני
אני מנסה לשלב בתהליך העבודה כלים דיגיטליים מעולם הפרקטיקה – חשיפה לעולם הBIM וסימולציות אנרגטיות.
אני מרגישה שנושא הבניה הירוקה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שבשנה האחרונה ההפך התקן הישראלי לבניה ירוקה לתנאי מחייב בקבלת התרי בניה.
ראיון קצר עם המרצה איריס גבעולי פיימן בעלת ניסיון כאדריכלית בבנייה ירוקה
מה שמך? מה הרקע המקצועי שלך כאדריכלית וכמרצה?
שמי איריס גבעולי פיימן, אני אדריכלית בוגרת תואר ראשון באדריכלות מהטכניון ותואר שני באדריכלות מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. אני מלוות בניה ירוקה מטעם מכון התקנים הישראלי, מרצה ומנטורית בפרויקטים של המועצה הישראלית לבניה ירוקה ומרצה במספר בתי ספר לעיצוב ואדריכלות.
המשרד הוקם בשנת 2004 בשיתוף עם אדריכלית גלית מוטשן.
המשרד שלנו, "סטודיו מקומי" פועל בתוך המציאות הישראלית וכחלק ממנה ומנסה לחבר בין עשייה אדריכלית ו"מקומיות".
גישת העיצוב המקומי, מנקודת מבטנו, מדגישה את ההתאמה של המבנה להרגליו של המשתמש הישראלי תוך שימוש בטכנולוגיות בנין מקומיות והתחשבות בנתוני סביבה ואקלים, כלכלה וחברה מקומיים.
הניסיון שלנו במגורים כולל בניה פרטית ברחבי הארץ ותכנון שכונות בקיבוצים . כמו כן, אנחנו עובדות שנים רבות עם ג'וינט ישראל למימוש של מרכזים חברתיים, משרדים ופרויקטי חינוך ברחבי הארץ.
המשרד שלנו מתמחה בבניה מתקדמת וירוקה. גישה זו מציעה הסתכלות הוליסטית על תהליך התכנון, הבניה, והתפעול של הבניין, ואף חשיבה על סוף חיי המבנה והאפשרות שלו לשמש כחומר גלם לפרויקט עתידי במובן הרחב של המילה.
גישה זו מקדמת שילוב של שיקולים עיצוביים וסביבתיים, שיקולים הנוגעים גם לבריאות המשתמש ולתחושת הרווחה שלו בתוך המבנה.
אני מאמינה שגישת התכנון המקיים צריכה לבוא לידי ביטוי משמעותי ומוביל בתכני הלימוד בבתי הספר לאדריכלות ולשמחתי אני מעורבת בשנים האחרונות בפיתוח מתודולוגי של תוכניות לימוד מסוג זה במספר מסגרות אקדמיות.
בהקשר זה אני גם מאד מאמינה בחיבור בין אקדמיה ופרקטיקה, מבחינתי חיבור לתעשיית הבניה הישראלית , חשיבה ביקורת ביחד עם התנסות אמתית בחומר.
מהם המבנים והספרים שמהם הושפעת בעבודתך?
יש מאגר לא מבוטל של בנינים ירוקים בארץ ובעולם שמספקים השראה בתהליך העבודה.
אני אוהבת במיוחד את פרויקט המגורים היער הוורטיקלי של סטפנו בוארי (Stefano Boeri) במילנו בשל התשתית שקימת בו להמשך התפעול של היער לאחר האכלוס.
הושפעתי מאד מהספר מ"עריסה לעריסה" שמסביר את עקרון הכלכלה המעגלית בהקשר של עיצוב (תורגם לעברית) והושפעתי גם מכתביו של תומאס ראו (Thomas Rau) העוסק בכלכלה מעגלית בהקשר של הבניין כמאגר של חומרים ברי פירוק ושימוש חוזר.
מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו?
אני חושבת שאנחנו כאדריכלים וכאנשים אמורים להיות בתהליך של למידה מתמדת אקטיבית:
בחינה קבועה של הנתונים הקיימים, איסוף והרחבה של מידע ומיומנויות, ניסוי וטעייה, הסקת מסקנות וחוזר חלילה.
לחץ לפרטים נוספים על קורס הנדסאי בניין
